מי הוא עיתונאי

חופש העיסוק הוא זכות מקודשת ותקשורת, לצד היותה נשמת אפה של הדמוקרטיה, חייבת להיות פלורליסטית. אבל בשנים האחרונות בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים נשאלת השאלה מי הוא עיתונאי ומי הוא בלוגר, ומה הופך אנשים לכאלה.

היום בקלות מהירות ויעילות יכול כל אדם להכריז על עצמו בלוגר או עיתונאי ולפנות ולבקש תגובות מיידיות לפניות. גם בתחומים ה"רכים" יותר של העיתונות- טשטוש ההגדרות מאפשר לאנשים לבקש להתנסות במוצרים שירותים וכיוב', רק משום שהם החליטו על עצמם כברי סמכא.

אני כמובן חושב שראוי וחשוב כי כתבי צרכנות יתנסו במוצרים שעליהם הם כותבים, מבקרי מסעדות יחוו ויטעמו כדי לתת ביקורת הוגנת וכתבי תיירות יתארחו במלונות על מנת לכתוב חוות דעת מקצועית על המקום, אבל מכאן ועד מצב שבו כל זב חותם מקים בלוג ומכריז על עצמו כ"בלוגר" ומבקש לקבל "התנסויות" המרחק גדול.

נכון שבעל עסק יכול לנסות ולבחון מי הקהלים של אותו הבלוגר וכמה מבקרים יש באתר שלו, אבל מה בעצם המשמעות של זה? הרי שברור לכולנו כי כיום קל מאוד לרכוש עוקבים. בתוך שעות בודדות וכמה מאות שקלים גם המאמר הזה לדוגמא יכול לקבל מאות אלפי צפיות (אגב, רובן מהודו ואינדונזיה), שיוכיחו כי לדברים שכתבתי תהודה רבה מאוד.

גם בתחום החדשותי קל מאוד להקים אתר חדשות או קבוצת ווצאפ של חדשות ולפנות לגופים שונים ולדרוש מהם תגובות לארועים תוך הצגת מידע חלקי. ההבדל בין שאלה לתשובה הוא עצום. אותו "כתב חדשות" יכול לשאול כל מה שהוא רוצה גם בלי קשר למציאות. תפקידו של הדובר הוא לבחון את הנושא ולתת תשובה מוסמכת מדוייקת ונכונה ב 100%. הדבר גורם לא פעם לטרטור ע"י מי שהפך לעיתונאי בפני עצמו ומתחיל להזין את המערכת בשעות לא שעות ובקושיות שאין בינן ובין המציאות דבר וחצי דבר.

בעולם התקשורת כיום דובר איננו יכול להגיד כי הוא לא עונה לגוף הפונה ולכן הוא נדרש להתיחס ולתת את מלוא תשומת הלב למי שמכריז על עצמו כעיתונאי, וכל זה תוך שעות ספורות, כי המהירות הפכה לחלק אינטגרלי מכללי המשחק.

הגיע הזמן לבנות הגדרות ברורות: מי הוא עיתונאי-  מי ראוי לתגובה מיידית, מי יכול לקבל תגובה בעוד כמה ימים, מי יכול להציג בפני בעל מלון אלפי עוקבים אמיתיים ומי הוא עוד אדם המנסה להרוויח מתנות חינם.

יש דבר כזה שנקרא תעודת עיתונאי. מי שמקבל אותה מלשכת העיתונות הממשלתית צריך לעמוד במספר פרמטרים. אי אפשר לעמוד במצב שבו כל מי שמחזיק טלפון עם מצלמה או יכול לאיים בשיימינג צילומי מסך מוגדר כ"עיתונאי". זה מקצוע לכל דבר ועניין, וכמו שלא כל אדם עם חוש צדק יכול לייצג אנשים בבית משפט, ולא כל אדם עם ידע כללי נרחב אמור להיות מורה בבית ספר בלי הכשרה מתאימה, כך צריך לדרוש שזה יהיה גם במקצוע הזה. הסדרת הענף בצורה יותר מוקפדת ומתן הגדרות מסודרות יוכל להפוך את היחס לתקשורת לראוי יותר, אולי גם להחזיר לחלק מהציבור את האמון שאיבד בה, ועל הדרך גם יכול למנוע בזבוז משאבי ציבור או משאבים פרטיים לחינם בגלל שהתחום פרוץ.